 |
| כיפת ברזל, הגרסה הניידת. "פסיפיק רים". |
הסרט "פסיפיק רים" מתקדם לעברנו בצעדי ענק. תרתי משמע. סרט הרובוטים VS מפלצות עומד לעשות עליה לישראל מחר, יום חמישי הראשון לאוגוסט, נכון לעת כתיבת שורות אלה. חלקכם יודעים על ההתלהבות הטהורה שקיימת אצלי מהסרט הנדוש-לכאורה הזה. אני הייתי מעוניין לספר למה אני כל כך מרוגש מפיסת הקולנוע האפית הזו.
הבמאי, גיירמו דל טורו, גם יצר וכתב את העלילה המגוחכת למראה-עין של "פסיפיק רים". הנחת היסוד של הסרט אומרת כי מפלצות ענקיות עולות מקרקעית האוקיינוס השקט ומטילות אימה על ערי חוף השוכנות לחופי האוקיינוס. בני האדם יוצרים רובוטים ענקיים כדי ללחום בהן. עד כאן הסרט נשמע מופרך להפליא - מי בהוליווד יסכים ליצור סרט שכזה? זה זלזול באינטליגנציה של הקהל אפילו יותר מאשר סדרת סרטי "מהיר ועצבני"! אלא שגיירמו דל טורו, השם המעטר את כותרות היצירה הזו, הוא זה שמפיח בי - ובכל חובבי קולנוע המכירים את שמו - תקווה. גיירמו דל טורו חתום על כמה מהסרטים הכי אפלים ומסקרנים של השנים האחרונות: "הלבוי" ו"המבוך של פאן". האווירה האפלה, המרתקת והכיפית לעתים של הסרטים שלו מחדירים בי אמונה שהסרט הזה עשוי להיות הרבה יותר מהנראה לעין. עלילה מלאת מחשבה, דמויות בעלות עומק וצילום אסתטי זה מה שאני מעוניין למצוא בסרטו של דל טורו - לצד אקשן מרהיב, כמובן. הסרט הזה בהחלט עשוי להתגלות ככישלון ואכזבה - אבל אם הוא יבוצע היטב הוא יהיה חקוק בזיכרוני לטובה. לכן, אני לא מציע לכם לפסול את הסרט הזה על סמך מראית עין בלבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה