על קצה המחט: Maroon 5/Overexposed
עד עכשיו ביקרתי בעיקר אלבומים שמהם נהנתי. בגלל שאני, בתור מבקר שאינו תלוי באף גוף, לא חייב לסקר אף אלבום - רק את אלה שאני מעוניין לסקר. אז הנה, אלבום מחורבן. ממש מחורבן.
Overexposed הוא אלבומם הרביעי של מארון 5. הלהקה ידועה בזכות הלהיטים שהיא פולטת בצורה כמעט אינסטטיקטיבית, הם מצאו את הנוסחה המושלמת למה שנערות בנות 12 אוהבות לשמוע. עכשיו, אני לא רוצה לומר זאת יותר מדי בקול רם - אבל גם אני הייתי ילדה בת 12 (לא באופן מילולי, אלוהים!) - אני הייתי מאזין לGlee, היי סקול מויזיקל ושאר הדברים שבנות מצווה שומעות (בד"כ הן מקשיבות לזה גם כשהן גדלות). מארון 5 הם היוצאים מן הכלל משום שהם, לעומת השאר, נשארו הגילטי פלז'ר שלי: אני עדיין עומד על כך שהאלבום הראשון שלהם, Songs About Jane, הוא בגדר אלבום טוב מאוד שמשלב פופ ובלוז בצורה נהדרת וגם שני האלבומים שבאו בעקבותיו אינם נזקי שמיעה כמו רוב אלבומי ז'אנר הפופ העכשווי.
כעת מגיע האלבום Overexposed. העטיפה היפה שלו מייצגת לחלוטין את כל מה שהאלבום מכיל: יורוטראש יבש ותפל, שלא תוכלו להבדיל בין פיסת שיר אחד לשני, והצבעים (כלומר הבאסים) העזים שנפלטים ממנו מטשטשים את העובדה שהוא לא מכיל אפילו שיר אחד טוב. וכן, כמו על העטיפה, האלבום באמת גורם לכם לרצות להקיא.
האלבום נפתח בשיר Payphone, שיר אהבה. כמו בכל אלבום שלהם, מארון 5 בד"כ ידברו על אהבה על כל צדדיה הקיטשיים. אבל אם בקיטש שלהם היה נטוע רגש בעבר, כעת כולו נעלם לכדי גבבה של 80% פזמון ו15% ראפ, וקורט מילים באמצע. עכשיו את הנוסחה הזאת הם העתיקו אל שאר השירים באלבום (מינוס הראפ). אם תצליחו לומר לי שם של שיר אחד מהאלבום שאינו סינגל, ברכותיי.
בל תחמיצו: אני לא מאמין שאני אומר את זה: אין שיר אחד באלבום הזה ששווה שמיעה. אם לא הייתם שומעים על האלבום הזה בחייכם, הם היו טובים יותר במקצת.
אפשר להריץ קדימה: אפשר פשוט שלא להשמיע. זה מה שאפשר.
לסיכום: אח, זה כל כך כיף לכתוש אלבום מחורבן שכזה. אבל אני חייב לומר, מארון 5 הרימו לי ממש טוב להנחתה הזו. ככל הנראה, מישהו במשרדי חברת התקליטים Octane (המפיקים של מארון 5) החליטו שהאלבומים שלהם מתבלטים יותר מדי בנוף החדגוני של הפופ הסינתטי והחליטו לעשות את הבלתי-יעשה: להפוך את האלבום האחרון שלהם ליצירה חסרת כל נשמה, גוף או ערך מוזיקלי כלשהו. אל תקנו את האלבום הזה בשום פנים ואופן, כי הוא לא שווה את הכסף שהרווחתם ביושר (או שגנבתם, אני לא שופט אתכם) ואם כבר קניתם, אז אני ממש מקווה עבורכם שיש פתק החלפה.
0 מתוך 5. לא הייתי בטוח אם הניקוד שלי מתחיל מ0 או 1. עכשיו אני בטוח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה